"פעם אחת, איש אחד בעיר אחת צייר מעגל אחד.
נכנס האיש
האחד למעגל האחד, וביקש מריבונו של עולם שירחם על בניו..."
זו הפתיחה
לגירסה המודרנית לסיפור 'חוני המעגל' המופיע במסכת תענית בתלמוד הבבלי.
מזג האוויר
הסוער מעלה תהיות לגבי אותו חוני. עומדים ומוחאים אנו כפיים בהשתאות מניצחונו
הסוחף של מפלס הכינרת, לעומת זאת בעוד רגע יש להתייצב בפתח גני הילדים ובתי הספר
ומחפשים אנו את אותו הגלשן שיעזור לנו לצלוח את הנהר הזורם בפתחם. אולי שכח חוני
לצאת מהמעגל?
שכחנו מעט מהו
שבוע שבו הגשם מופיע ברציפות.
זכור לי
בילדותי כיצד היינו רצים בגשם מבית הספר. יוצרים תחנות ביניים בין בנייני הרחוב
ותחנות האוטובוס, מביטים אז בגשם הנוטף, מעלים באפנו את ניחוחו. היום אם נראה אדם הולך בגשם ואפילו מטרייתו בידו נרחם על חסרונו.
חסרון הרכב הממונע שישמור עליו מפני הטיפות הגדולות. אנו רגילים ליום גשום אחד
בשבוע מקסימום שלושה ימים. לפתע מתייצב הגשם ואינו מרפה מספר ימים רצופים, והחזאים
מגדילים לעשות ומבטיחים לנו ש"הגרוע מכל" עוד בדרך.
אותם לחשושים
שנשמעים בין הקרובים לנו: "מתי יגיע הקיץ?", "מתי יעלם האפור?", "מתי יפסק כבר הגשם?" מחדדים את התחושה המתפשטת,
שמזכירה לי משפט שלמדו בנותיי הקטנות בגן הילדים: "מה שיוצא אני מרוצה".
אנו הגדולים נוטים יותר ויותר בשנים האחרונות לטעות ולהכריז: "מה שיוצא אני לא מרוצה". כשאין גשם שואלים
אנו "למה", וכשיש גשם שואלים אנו "כמה". עלינו לבדוק את האמת
הפנימית שלנו לגבי מידת הכרת הטוב שיש בתוכנו. האם אנו מסוגלים לראות את הברכה
שבגשם גם אם נרטבו גרבינו חס וחלילה, אם נמחצה מכוניתנו מעץ שקרס, את הברכה לאדמת הארץ הזו, לאוויר שאנו נושמים בה, לימות, לאגמים, לצומחים, למתועשים, למזון, לחיים, להווה ולעתיד, או שאנו ממאנים
לאמץ את צבע השמיים כצבע פנינו ומפנים אור מאיר לסובבים אותנו?
ענה יפה הרב
שרלו על שאלה שהופנתה אליו באתר מורשת לגבי התפילה למניעת עצירת גשמים:
"לפיכך,
אנו נישאר נזקקים לגשם עוד זמן רב.
לא זו בלבד,
אלא שהבצורת מחד גיסא וירידת גשמים מאידך גיסא גם יוצרות תחושה של הסתר פנים וקרבת
אלוקים (בהתאמה), ויש להבחין בין שמיים זועפים לשמיים מאירים פנים בירידת גשמים.
על כן, אני מאוד מזדהה עם התפילה, ומתכוון בה במלוא מקומה."
בסדרת
ההרצאות "לעלות על נס" שאני מעבירה, הקהל מגלה שעם כל הקושי שחווים בזמן
ההתמודדות בכל מצב, קטן כגדול, פשוט כמורכב, קשה או קשה פחות, ניתן לזכות לזהות את הארת הפנים, ולזכות להיות מרוצים גם כשקשה מעט.
מוזמנים לעיין בבלוג שלי
בכל עת, לחפש את הטוב העולה על גדותיו כאותם נחלים המלאים היום בגשם המבורך,
ולהתמלא מהם גם כן.
יום מלא שמחה, ציפייה
והגשמה
שלכם
דורית
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
לכל שאלה, תגובה או בקשה ניתן להשאיר כאן הודעה. בברכה, דורית.